Galleryהבסיס לרפואה המזרחית – הוא שיקום ההרמוניה ההרוסה והרחקת שורש המחלה ולא את תסמיניה.
לכל עם כמו במזרח, גם במערב יש את הרפואה המסורתית שלו. אפשר לציין, שבעשור האחרון מספר החולים בארצות המערב גדל באופן משמעותי. מספר גדול של בתי מרקחת ומבחר גדול של תרופות לא הטיבו עם המצב, שכן מספר החולים לא קטן. להפך, צצו מחלות חדשות שהתפתחו עקב צריכה יומיומית של תרופות. בחיפוש אחר מוצא מהמצב הזה, תושבי המערב פנו לשיטות המסורתיות של הרפואה המזרחית שצברו מעל 5000 שנות ניסיון.
במה שונה הרפואה המערבית מהמזרחית? מדוע מספר האנשים שמעדיפים דווקא את הרפואה המזרחית רק הולך וגדל? ובעצם בוחרים בפילוסופיה, בתרבות ובשיטות רפואה של ארצות, שבמבט ראשון אין להם שום דבר במשותף עם הפילוסופיה והתרבות המערבית.
השוני המרכזי הוא בכך שהרפואה המערבית, בדרך כלל, מתרכזת בריפוי האיבר החולה. אפילו לעיתים רק בתסמין מסוים של מחלה. בואו נתבונן על המצב מקרוב – מה בעצם אנחנו עושים כשאנחנו בוחרים בתרופה לשיכוך הכאב למשל?
כאב הוא הסימן של האיבר החולה, הקורא לעזרה ולמודעות שלנו. כשאנחנו לוקחים תרופה לשיכוך הכאב, אנחנו בעצם משתיקים את "זעקת" האיבר החולה ומשאירים אותו חולה. עכשיו אין לו דרך לסמן למודעות שלנו – התקשורת בעצם מנותקת. יתרה מזאת, כמעט כל התרופות ברפואת המערב מהונדסות בדרך כימית ועוזרות רק במישור הפיזי.
הבסיס לרפואת המזרח – הוא שיקום ההרמוניה ההרוסה והרחקת שורש הבעיה ולא את תסמיניה. הטיפול ניתן לא לאיבר החולה, אלא לכל הגוף, ולא רק במישור הפיזי, אלא גם במישור האנרגטי. בהתאם לתיאורית הרפואה המזרחית המסורתית, לא צריך להשתמש באף תכשיר שאינו טבעי שכן הטבע הוא המרפא הגדול ביותר בעולם.
הרפואה המזרחית מאמינה שכל המחלות, כך או אחרת, צצות באשמת האדם, כתוצאה מהתנהגותו שהורסת את הסדר הטבעי. לכן, המטרה של הרפואה המזרחית היא לא לקטוע את "זעקתו" של האיבר החולה, לא להרחיק את הכאב, אלא להחזיר לאדם את ההרמוניה […]