כתבות ומאמרים

ברפואה הקדומה, הכינוי של עמוד השדרה יחד עם העצבים שיוצאים ממנו היה – עץ החיים האגדי. עמוד השדרה הוא בעצם משענת הגוף כולו. גמישות עמוד השדרה מאפשרת לנו לבצע תנועות מגוונות, החוזק והיציבות של עמוד השדרה מאפשרים לנו ללכת במאונך והכי חשוב – עמוד השדרה הוא "תעלת המגן" של מוח השדרה שדרכו המוח שולט בכל הגוף.
בזמננו, מחלות בעמוד השדרה הפכו לשכיחות ביותר. מחלות אלו הפכו לרבות יותר, "צעירות" יותר ויש להן השפעה משמעותית על אורח החיים.

אך מחלות בעמוד השדרה הן רק חצי מהבעיה. מה שחמור יותר הוא מעיכת שורשי העצבים היוצאים ממוח השדרה שמתרחשת ברוב המחלות בעמוד השדרה וגורמת למחלות בכל הגוף. על פי נתונים של מומחים, כ- 80% מכלל המחלות, נובעות ממעיכת שורשי עצבים בעמוד השדרה, ביניהן: מחלות לב מסוימות, מחלות כרוניות בריאות, סוכרת בחלק מהמקרים, מחלות כרוניות כאלה ואחרות ועוד!
כיום, הרבה יגידו שקל יותר להקדים תרופה למחלה מאשר לרפא אותה. אך תהום מפרידה בין ההבנה הזאת לבין היישום שלה בפועל שדורש בדרך כלל שינוי באורח החיים. הבריאות שלנו נופלת לתחתית התהום הזאת ואנחנו לרוב אפילו לא שמים לב לכך עד שהכאב דופק בדלת.

היווצרות עמוד השדרהבחמשת השבועות הראשונים להתפתחות העובר בגוף האם, מתפתחת מערכת העצבים שלו. תחילה מתפתחת מערכת העצבים המרכזית (המוח ומוח השדרה) ולאחר מכן מערכת העצבים המשנית (פריפרית). בשבוע ה- 6, מסביב למבנה הגב הראשוני, מתחיל להיבנות עמוד השדרה. עצבי המוח מתפתחים ממוח השדרה, ועצבי הגולגולת – מהמוח המוארך (החלק התחתון של גזע המוח). מאוחר יותר נוצרים העצמות והשרירים ורק לאחר מכן – העיניים, האוזניים, הלב, הריאות, הכבד וכו'. עמוד השדרה מגיע לצורתו הסופית בין גילאי 19-25 של האדם. עמוד השדרה מורכב מחוליות שונות, המחוברות ביניהן בדיסקוסים בין חולייתיים, מפרקים וגידים.
מבנה עמוד השדרהנהוג לחלק את עמוד השדרה ל- 5 חלקים:• עמוד שדרה צווארי אשר מורכב מ- 7 חוליות, שתומכות בראש ואחראיות […]

בגוף האדם יש קרוב ל- 100 טריליון תאים חיים. בכל יום מיוצרים בגוף האדם מיליארדים של תאי דם אדומים, לבנים וטסיות שמחליפים תאים שהזדקנו ונהרסו.
לכל תא יש את הצרכים הבסיסיים להם הוא זקוק על מנת להתקיים ואת רוב הצרכים הללו התאים מקבלים מהדם. לכן, בריאות התאים בגוף והתחדשותם התקינה תלויה בין היתר באיכות הדם. זאת הסיבה שעוד מימי קדם, מכנים את הדם – "נהר החיים" ומחשיבים אותו לאחד מיסודות הבריאות החשובים בגוף שצריך לתחזק.
תפקידי הדם העיקריים:
• אספקת חומרים הדם הוא אמצעי הולכה. הוא מעביר חמצן מהריאות או הזימים ואת תוצרי מערכת העיכול אל התאים ומסלק מהתאים עודפי פחמן דו-חמצני וכל סוג פסולת אחרת. כמו כן הדם מוביל חומרי מזון לכל תאי הגוף, דרכו מובלים גם הורמונים ותאי דם לבנים.
• ויסות חום הגוףלדם תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורה קבועה של הגוף אצל בעלי חיים בעלי דם חם. טמפרטורת גוף האדם במצב רגיל צריכה לנוע סביב 37 מעלות. מרכז ויסות חום הגוף נמצא בהיפותלמוס – חלק מהמוח המוארך. מרכז זה רגיש מאוד לכל שינוי בטמפרטורת הדם שזורם דרכו, והוא משפיע על התהליכים שאחראים לספוג או לפלוט חום בהתאם לצורך.
• הגנת הגוף מחבלות או זיהומיםאת התפקיד הראשי בקיום תכונה זו בדם, משחקות כדוריות הדם הלבנות. הן מגיעות למקום הפציעה ומתמקמות סביבה. הכדוריות הללו מסוגלות להשמיד חיידקים על ידי האנזימים שבהן, ובכך הן מונעות התפשטות זיהום בתוך הגוף. כדוריות הדם הלבנות משתתפות גם בהשמדת רקמות מתות או פגועות.
כאמור, דם הוא נוזל הזורם בכלי הדם. זרימתו, המכונה מחזור הדם, מווסתת על ידי הלב. חלק ניכר מצרכי הגוף מתקבל באמצעות הדם אשר מספק לתאי הגוף חמצן וחומרי מזון ומסלק מהם פחמן דו-חמצני וחומרי פסולת נוספים לכיוון הריאות, הכליות ועוד, אשר מפרישים אותם אל מחוץ לגוף.
מחלות של מערכת הדם הן רבות. מעל ל- 80% מהאנשים המבוגרים הם בעלי דם כהה וסמיך, מה שמהווה […]

אבן הפינה של הרפואה המזרחית היא המונח אנרגיית החיים – הצ'י. אנרגיית הצ'י הינה הבסיס לבריאות. ההירוגליף שהמציאו הקדומים לציון הצ'י מורכב מאלמנטים הממחישים את כוחו של ה"אד שמרים את מכסה הסיר שבו מתבשל אורז".
נקודת המוצא של רפואת המזרח היא שהגוף מתפקד בזכות אנרגיית הצ'י הפנימית שלו. למדענים מערביים מסוימים יש צורך להוכיח את קיומה, ולאחרים קיומה מובן מאליו. כך למשל מייסד הרפואה המזרחית באירופה, ג'ורג' סולייה דה מורן, טוען: "ברור מאליו שבתוכנו יש משהו כל יכול שלו אנו קוראים בטעות "כוח החיים". משהו שנופח בנו רוח חיים ומעצב אותנו אפילו בפרטים הקטנים. כשהוא נחלש, אנחנו נחלשים ומאבדים כל התנגדות למחלה, וכל פעילות שהיא. כשהוא נכבה בחלק כלשהו בגוף, אותו חלק מת והיסודות הכימיים שמהם מורכבים התאים, מתפרקים. אם כוח זה עוזב את הגוף לתמיד – אנו מתים".
הביולוג האמריקאי ר. מאן בספרו "סינפסות בפיזיולוגיה", מביא עובדה משכנעת לקיום אנרגיית החיים: "העובדה שפרוטופלזמה היא לא רק תמיסה של חלבונים, ביקרבונטים, שומנים, מלחים ותססים שאפשר לייצר במעבדה, מוכחת בתופעת חילוף החומרים הכללי שמממשת הפרוטופלזמה. אם להתערב בחילוף חומרים זה, הפרוטופלזמה תמות. אך עם זאת, הרכבה הכימי יישאר זהה. בעודה חסרת חיים, תמיסת החומרים הכימיים הזו כבר אינה פרוטופלזמה. אפשר להיות בטוחים שאותם היסודות מרכיבים תרכובת שבירה, שדורשת אספקת אנרגיה קבועה על מנת להתקיים".
המדען הנמן בעבודתו "האורגניזם", הדגיש את כוח החיים הייחודי של אנרגיית הצ'י: "במצב בריא, כוח החיים שבאופן דינמי מחייה את החלק החומרי של הגוף, אינו מוגבל בהשפעתו".
הודות להשקפה זו, לאורך אלפי שנים מדענים סינים גילו שתי עובדות בלתי מעורערות: 1). כל איבר קשור באופן ישיר אל קבוצת נקודות רגישות על פניי העור של האדם, שכואבות בעת שיבוש בפעילות האיבר; 2). גירוי נקודות אלו מספק השפעה על האיבר המתאים".
כמו כן, שמו לב שהנקודות הללו מונחות על קווים מסוימים. המדענים הסינים גילו שאותם קווים, מהווים תעלות […]

במהלך היום עמוד השדרה של אדם בוגר מתקצר באורכו בכ- 1.5-2 ס"מ. בלילה, בזמן השינה הוא אמור להשתקם. בפועל, הניסיון מראה שאם לא "עוזרים" לעמוד השדרה, הוא לא תמיד מצליח במשך הלילה לצבור את מלוא אורכו שהיה לו מלכתחילה. כך מיום ליום הדיסקים הבין חולייתיים מאבדים מהעובי שלהם והלחצים על עצבים בעמוד השדרה מתגברים. בנוסף, מדי יום אנו צוברים מיקרו-נקעים של החוליות שמתרחשים בעקבות התנהלות לא נכונה. לכן, עמוד השדרה זקוק לתחזוקה מתמדת. רוב בעלי החיים מבצעים מתיחות על בסיס יומיומי – שיטה טבעית לשמירה על צורתו התקינה של עמוד השדרה. עמוד השדרה שלנו גם הוא זקוק לשיקום יומיומי. ביצוע עיסוי ומתיחות מדי יום, מונע את הופעתן של מחלות בעמוד השדרה. תכונות ריפוי אלו של מתיחת עמוד השדרה ידועות עוד מימי הרפואה העתיקה.
כיום, הסטטיסטיקה קובעת שכבר לקראת גיל 30, יותר ממחצית האוכלוסייה סובלת מבעיה כזו או אחרת בעמוד השדרה. למעשה, כולן מתחילות מהקטנת המרווח בין החוליות. בדיוק מסיבה זו, מתיחה של עמוד השדרה שמרווחת בין החוליות היא הדרך העיקרית לריפוי וטיפול מונע של רוב המחלות בעמוד השדרה, במיוחד של אוסטיאוכונדרוזיס, עקמת ובקעים בין חולייתיים.
במהלך הניסיון הרפואי רב הדורות פותחו שיטות שונות למתיחה, החל מתלייה על מתח ועד למכשור רפואי מודרני ומתקדם. כדי שהמתיחה לא תפגע בעמוד השדרה ותהיה יעילה, יש לדאוג לתנאים הבאים:

השרירים צריכים להיות רפויים ומוכנים למתיחה.
העומס צריך להיות מדויק בהתאמתו לאדם הספציפי (לגבר כבד דרושה מתיחה חזקה יותר, ולבחורה עדינה דרושה מתיחה עדינה יותר); בנוסף, כוח המתיחה צריך להיות שונה בחלקיו השונים של עמוד השדרה (באזור הצוואר הוא צריך להיות חלש בהרבה מאשר באזור החזה והמותן).
המתיחה צריכה להיות בלתי כפויה, כלומר יש למתוח את עמוד השדרה עד כמה שמאפשרים השרירים והגידים של עמוד השדרה.

כאשר אדם תלוי על מתח, השרירים שלו מתוחים, המתיחה מתרחשת בכפייה, ואזור הצוואר כלל לא משתתף במתיחה. כך גם […]